טעות בחינוך

 

השבוע עלו מחירי החשמל ב8%. לדעתנו יש לנצל את עליית המחירים כמנוף לתהליך ההתייעלות. חשיבה מחודשת על נושא מיזוג האוויר בארגון מצביע מיד על מוקדי בזבוז מדאיגים.  במקרים רבים אין כל קשר בין נתוני יצרן הציוד, נצילות מערכת המיזוג, עונות השנה וצריכת האנרגיה הסגולית של מערך מיזוג האוויר.

 

חברת נידן עוסקת בהתייעלות אנרגטית בארגונים ומוסדות. מתוך ניסיון בשטח אנחנו חוזרים ומגלים דפוס קבוע של מתקנים שאינם מתאימים כלל לפעילות שמוטלת עליהם. חיפוש אחרי שורש הבעיה הביא אותנו לכתוב מספר נתונים שניתן להגדיר באופן כללי כטעות בחינוך.

 

ישנה הסכמה כללית שעבור איכות החיים והנוחות שלנו אנחנו מוכנים לשלם באנרגיה. על מנת לשמר סביבת עבודה אידיאלית ברור לכל שצריך למזג את המבנה כל השנה לטמפרטורה אידיאלית. בארגונים גדולים ממש לא מעניין את אחרון העובדים העלות השוליות של שמירה הדוקה על תנאי מיקרו האקלים שיצרנו.  ארגונים מתייחסים לחשבונות חשמל בצורה שונה ומשונה. כאשר מעוניין ארגון לרכוש משאב כל שהוא, הרכש דואג להביא מספר הצעות מחיר, לעבור תהליך אישור הנהלה לפני הרכישה עצמה. בחשמל המצב שונה, הארגון מחובר קבוע לרשת החשמל הארצית. את החשבון הוא מקבל חודש לאחר ביצוע הצריכה בפועל, הזכות היחידה שנשארה להנהלה היא לקטר ולהורות למנהל החשבונות לשלם את החשבון. חשבון החשמל כולל בתוכו את ההוצאה הבלתי נמנעת של השימוש בחשמל ועוד תשלום בעבור כל טעויות התכנון, התפעול והעדר ניהול של המערכת. שימוש לא יעיל במערכת בקרת האקלים הינה תוצאה ישירה של טעות יסודית בחינוך שלנו כחברה. הקנס החודשי שלנו הוא חשבון חשמל גדול ומיותר.

 

אנחנו רוצים לראות את עצמנו כמדינה מתקדמת השייכת למדינות המבוססות. מנסים להשוות את עצמנו לאירופה או ארצות הברית. בתחום צריכת האנרגיה אנחנו מסוגלים לחולל את השינוי אך בפועל אנחנו מתנהגים כמדינה העשירה והבזבזנית ביותר בעולם הנאור. צריכת האנרגיה לנפש בארץ עולה משנה לשנה. מספר המזגנים המותקן על כל מבנה גדל ביחס ישיר להצלחתו כארגון. לא הצלחנו להסביר לעצמנו ולילדנו שמשאבי כדור הארץ מתדלדלים. כל ילד במדינות צפון יבשת אמריקה לומד כל שנה מגיל הגן עד סיום הקולג' שיטות שונות לחסכון באנרגיה. כל ילד יודע שסגירת מעברי חום וקור בבית הן הדרך הבטוחה לחסוך והבונוס יהיה שלהורים יהיה מספיק כסף לרכוש לו מתנות לראש השנה. באירופה החלו בפרויקט מיליון הגגות שמטרתו העיקרית היא להסביר לתושבים שהדלקים הפוזיליים [ממקור מחצבי] יגמרו והדרך היחידה שלנו כאוכלוסיה אחראית להשאיר משהוא לדורות הבאים היא לייצר אנרגיה מהשמש הרוח והפסולת אותה אנחנו מייצרים.

במדינת ישראל עדין מסתכלים מוזר על כל מי שחוסך וממחזר. במלונות בארץ מדליקים את התאורה בפתיחת המלון וסוגרים אותה בפשיטת הרגל. בכל מלון שמכבד את עצמו בעולם ישנו אחראי על התייעלות וחסכון. תאורה מופסקת אינה מסמנת על בעל בית קמצן אלא מלון המתחשב בסביבה ובחשבון החשמל שעליו לשלם. רצוי להזכיר שאת החום שמייצרות הנורות אנחנו מוציאים מהמבנה על ידי מיזוג האוויר ומשלמים על כך בחשבון חשמל מנופח.

 

לאחר הקדמה ארוכה זו,  נציין בקצרה את הנושאים:

• מתקני מיזוג אויר לאזורים טרופיים – מתקני המיזוג המיובאים לארץ חייבים להתאים לעבודה כאשר טמפרטורת הסביבה מעל ארבעים וחמש מעלות. מתקנים שאינם מתאימים לתקן הטרופי לא מצליחים לפנות את החום ויעילותם בשעות החמות ביותר יורדת בצורה קיצונית.
• ניצול התעו"ז – מרבית הארגונים משלמים עבור החשמל בהתאם לעלויות היצור. מחיר החשמל צרייך להיות המנוף העיקרי להתייעלות. כל קווט"ש שנצליח להסיט משעות הפסגה יחסכו למפעל כסף ובצורה ישירה ישפרו את רווחיות הארגון. במידה והמושג תעו"ז לא ברור לך ו/או למנהל משק האנרגיה – הארגון שלך משלם כל חודש עשרה אחוז ללא כל צורך.
• אגירת אנרגיה – השיטה הפשוטה ביותר והיעילה ביותר להתגבר על הצורך בתנאי אקלים ייחודיים היא אגירת אנרגיה. במידה ואין כל ברירה וחייבים להכניס כל שעה למבנה מאות טונות קירור. חייבים לייצר את האנרגיה בשעות הלילה כאשר המדחסים עובדים בצורה יעילה יותר גם אם אינם מיועדים לאזורים טרופיים ועלות החשמל היא רבע מהעלות בשעות היום
• אקונומייזרים – בכל בית נהוג לפתוח חלונות כאשר נעים בחוץ ולהפסיק את מערכת מיזוג האוויר. ברצוננו ליהנות מהאוויר הפתוח ולאוורר את הבית. כן גם לא בושה להגיד שברצוננו לחסוך בחשבון החשמל ובכאב הראש והרעש הסביבתי המתווסף אוטומטית למיזוג האוויר. במרבית הארגונים לא ניתן לפתוח חלון אך ניתן להפעיל את מערכת מיזוג האוויר בשיטה הנקראת אקונומייזר. בשיטה זו מופסק המדחס וכל האוויר הנכנס למבנה מקורו ביחידת טיפול האוויר.
• רכישת מערכות זולות – לצערנו הרב, בגלל אותה טעות בחינוך, אנחנו רוכשים מתקני מיזוג אויר שהיתרון היחידי שלהם הוא המחיר. לרוב מתמודדים על כל מבנה מספר ספקי ציוד, איש הרכש בוחר את ההצעה הזולה ובכך חושב הרכש ולפעמים אפילו מתגאה בכך שחסך לארגון כסף. לצערי הנתון הפוך לחלוטין. על רכישת מערכת מיזוג זולה הארגון משלם קנס כל שנה. הקנס כולל בתוכו חשבון חשמל מנופח, הוצאות תחזוקה גבוהות ומחסור בתנאי אקלים הנדרשים במבנה.
• תחזוקה בעייתית – בהעדר חינוך והכשרה מתייחסים למערכות השייכות לתשתיות הארגון אחרת ממכונות השייכות ליצור. לרוב תחזוקת המתקנים מופקדת בידי כוח אדם שאינו מקצועי מספיק ואינו מוכשר לתפקיד. התשלום הישיר הוא בחשבון החשמל. לדוגמה, לכל בעל רכב ידוע שפילטר אויר סתום או רטוב מעלה את צריכת הדלק של     הרכב. לחלופין כאשר חסר פילטר יגרם נזק למנוע. אך לרוב אנחנו מזלזלים בחשיבות המסננים במתקני המיזוג וכמובן משלמים את אותו הקנס. חשבון חשמל מופרז לחלוטין.
• אחראי מבנה – מתקן מיזוג חייב אחראי בנושאי תפעול. האחראי אינו איש התחזוקה שמפעיל את המיזוג עובד זה המתפרנס בשכר מינימום לרוב גם תורם מינימום למערכת. משהו בארגון חייב לדעת שמערכת המיזוג באחריותו. הוא צריך לבקר בצורה תקופתית בחדרי המכונות ולדרוש לשלומו של המתקן ואחראי התפעול. תפעול יעיל של המתקן חוסך לארגון אלפי שקלים בחודש. מומלץ גם לפצות את האחראי על תפעול יעיל וחסכוני של המתקן.
• VAV – אחת השיטות הבעייתיות ביותר של מיזוג האוויר. השיטה לא מתאימה לתנאי האקלים בארץ. חשוב לשמור על סטנדרטיים אירופאים או אמריקאים, לצערנו בתחום מיזוג האוויר הסטנדרט המחייב הוא האקלים הסביבתי. שיטת המיזוג VAV  כוללת בקרת אקלים בעלת גופי חימום מקומיים. השיטה בזבזנית באנרגיה. במידה ויש בעיות תחזוקה העלויות מפחידות. באחת הכתבות הקרובות נסביר כיצד ניתן לבחון את תקינות המערכת ולייעל משמעותית את השימוש במערכת זו.
• בקרי טמפרטורה ישנים – לכל מזגן יש תיבת הפעלה. התיבה כוללת גשש טמפרטורה. במידה והתיבה אינה דיגיטאלית בעלת צג המציג את טמפרטורת החדר, אנחנו מבזבזים המון אנרגיה וחבל.
• אוטומטים להפסקת מזגן – בהעדר חינוך אנחנו לא זוכרים להפסיק את מערכות בקרת האקלים כאשר אנחנו עוזבים את החדר. מומלץ להוסיף מערכת שתעזור לנו ותפסיק אחת לשעתיים את המיזוג. במידה ויש צורך נפעיל את המערכת מחדש אך נזכור שכל הפעלה עולה לארגון כסף, מבזבזת אנרגיה, פוגעת באיכות החיים שלנו ושוחקת את רווחיות הארגון.
• סקר צרכים אמיתי – מומלץ לכל בעל נכס לבחון בצורה אובייקטיבית את צרכיו בתחום בקרת האקלים. אנחנו עדים מדי יום לטלאים שבוצעו על גבי מבנים. במקום לעצור ולחשוב על השנים הבאות אנחנו פותרים בעיה נקודתית ומשאירים את המערכות לעבור ללא כל צורך בנצילות מחרידה.
• הצללת המבנה – בחלק גדול ממבני המשרדים המודרני נבנו קירות זכוכית יפיפיים.
• קירות אלו מכניסים למבנה חום רב בחודשי הקיץ. אין כל צורך לפנות את החום על ידי המיזוג. יש למצוא את השיטה המתאימה ביותר למבנה כדי למנוע את חדירת החום לתוכו. השיטות המקובלות הן הצללה ציפוי חלונות ויצירת חוצץ אויר.
• סגירת מעברי אויר – לא ניתן לשנות את חוקי הפיזיקה. כאשר משאירים מעבר אויר האוויר באופן טבעי לחלוטין עובר על מנת להשוות פוטנציאלים מאזור בעל לחץ גבוה לנמוך. בדומה לכדור המונח על מישור משופע. הכדור תמיד יצליח להגיע לנקודה הנמוכה ביותר. כך גם האוויר החם יעלה תמיד למעלה. אנחנו לא יכולים לשנות את חוקי הפיזיקה אך ללא כל בעיה אנחנו יכולים לסגור חלונות ודלתות בשטחים ממוזגים. הדרך הטובה ביותר לחשב את הפסדי האנרגיה היא לחשוב על הסלון הביתי שלכם. אם החלון יהיה פתוח לא נרגיש את המיזוג ונפסיד שקל לכל שעת עבודה. במוסדות המזגן יותר גדול ויכול להיות שיצליח להתמודד עם מעברי אויר פתוחים. לצורך חוקי האצבע יש לחשב כל מעבר אויר כעשר שקל לשעה.
• קצרים אנרגטיים – ישנם מכשירי חשמל הפולטים חום לסביבה. לא ניתן למזג  אזורי עבודה שבסביבתם נפלט חום רב, בצורה יעילה. יש לחשוב לפעמים על דרכים יעילות להוציא את החום אל מחוץ למבנה. אך חשוב מאוד לזכור שעודף יניקה ממבנה ממוזג גורמת לבריחת קור אל מחוץ למבנה. במבנה לא נשאר תת לחץ במקום האוויר הקר שהוצאנו בעזרת המפוח הכנסנו אויר חם. במקרים רבים עומס החום שחודר למבנה על ידי האוויר הצח מהווה ארבעים אחוז מהחום אותו המזגן צריך לסלק.
• ספקי פתרונות – "חסכמים". בשנים האחרונות אנחנו עדים לפעילות חברות המקדמות מוצר חוסך אנרגיה. חלק מהמוצרים מושלם ומשפר את ביצועי הציוד. לרוב הפתרון הוא חלקי ובעייתי מאוד. מהנתונים שעלו במסמך ברור שמערכות המיזוג אינן יעילות כל שינוי ואפילו מינימאלי ישפר את ביצועי המערכת בעשרה אחוז לפחות. לצערנו הרב התקנת ציוד גורמת בחלק מהמקרים לבלאי מואץ של הציוד ובפועל לקיצור משמעותי בחיי המתקן. עבודת ההתקנה מתבצעת בצורה חובבנית ולא מקצועית. אינדיקציות ראשוניות לפתרון לא מקצועי הן:
•  החזר השקעה של שש עשרה עד עשרים חודש.
• ספק הפתרון לא לומד את אופן עבודת המתקן.
• ספק המערכת מתחייב להתייעלות של עשר עד חמש עשרה אחוז.
• ספק הפתרון "יסדר" מימון מתקציבי משרד התשתיות.
• חזרה להנדסה: ברוב הארגונים לא מספקים לצוות המקצועי תקציבים להתייעלות. אנחנו נתקלים בכל פעם מחדש במהנדסים שחוטאים להנדסה. במקום לתכנן לגבולות הדמיון ולהגיש בקשות לתקציבים המיועדים לתחזוקה ושיפור הציוד. המהנדסים הפסיקו לחשוב ולתכנן, ברור להם שלא יקבלו תקציב ולכן אין טעם בתכנון מעמיק. בשפת העם חבל על הזמן.
• לאחרונה נתקלנו בתופעה חדשה ומיוחדת. ארגונים נאורים הכניסו ליעדים האישיים של הצוות התייעלות של חמישה אחוז בצריכת האנרגיה וראו פלא צריכת האנרגיה של הארגון תרד בחמש אחוז בדיוק. הסיבה ברורה התמריץ עליו נמדד הצוות חייב להתבצע, אך מעליו לא ישלמו לעובדים ובשנה הבאה הם יצטרכו לעבוד קשה יותר על מנת לעמוד ביעד של ההתייעלות.

 

 

 

 

לסיכום: לא חונכנו להתייעלות וחסכון. אנחנו משתדלים לפעול כמיטב יכולתנו במסגרת הידע המצומצם שלנו בתחום. ניתן ללא כל בעיה להקטין את חשבון החשמל של כל מבנה או ארגון בעשרות אחוזים.  כל ארגון שיחרוט על דגלו את נכונותו להשתנות יגלה מהר מאוד ששינוי הרגלי צריכת האנרגיה הינם קצה קרחון של תהליך התייעלות מרתק. כל ארגון חייב לבצע את התהליך על מנת לשרוד. מעבר לתרומה הישירה לרווחיות החברה, רצוי שהסביבה תדע שמתחולל תהליך התייעלות, לרוב הסביבה תפרגן ותדע להעריך חברות החוסכות אנרגיה ומסייעות לתהליך השיפור של איכות החיים של כולנו.

 

המידע הוכן על ידי –עופר קרן, מנהל הפיתוח בחברת נידן ושותף בפרויקט ספארו להתייעלות אנרגטית בשיטת performance contract .

 

לפרטים נוספים: info@sparroenergy.com